חצי האי פליון – נוסעות לחופים
פליון שביוון עם אחיותי
במשך השנים אני הפכתי לגלנץ, שרון לגרוסמן אבל יחד עם ענבל אנו תמיד נשאר האחיות לבית משפחת אמיתי. נולדנו בכפר מל"ל לזוג הורים שתמיד דאגו לנו ונתנו לנו ככל יכולתם. בית קטן במושב, חצר גדולה, כלבות שמשתנות עם השנים. שני עצי פיקוס ענקיים, מאחד הענפים תלויה נדנדה מצמיג של גלגל. לכל אחת חיים משלה, חברות, חברים, תנועת נוער, חוגים. שלושתנו עזרנו כל השנים במשק של ההורים. אספנו ביצים או עבדנו בחנות הפרחים. רוב הזמן חיינו אחת ליד השנייה, לא מתערבות אך גם לא ממש מעורבות. כשנולדו לי הילדים משהו השתנה, משפחה קיבלה עבורי משמעות שונה. פתאום הערכתי עד כמה חשובה הקרבה ואני כל כך מודה שהיום אנו באמת אחת בשביל השניה.
אני ( הבכורה) עם שרון וענבל במשק בכפר מל"ל
מההר לים
החיים במושב, לצד עצי הפיקוס הענקיים וקרוב קרוב לאדמה, העניקו לשלושתינו אהבה גדולה לטבע ולצמחייה. אנו נוסעות בפיתולים האין סופיים מהצד הדרומי לצפוני של חצי האי פליון, מתפעלות יחד מהצמחייה המשתנה. שמות לב איך היא נעשית עבותה, סבוכה, ג'ונגלית ממש. עוצרות למנוחה מהסיבובים בכפר Tsakarada ליד עץ הדולב העתיק והגדול באירופה. שוב מתפעלות, הפעם מגודלו של הגזע. ההתפעמות מהטבע משכיחה את השגרה שהשארנו במושב. ההתעסקות במפות ובמה נאכל עכשיו, מדחיקה הצידה את הדאגות. השארנו בבית את כל המחשבות על פרנסה, על הקשיים שילדינו חווים. פה לא צריך לעשות הקפצות לחוגים ולעזור עם השיעורים. אני מרגישה איך עור הפנים ממש משתנה, משהו בו מתרכך. אפילו הנסיעה המסוכנת והתלולה בשביל הכורכר לעבר המפרץ האבוד, לא החזירה את קמט הדאגה.
מפרץ Labinou Beach
הצד הצפוני מלא במפרצים מדהימים, הדרך אליהן מאוד מפותלת ובכל פעם יש צורך לטפס את ההר בחזרה לפני שעוברים למפרץ הבא. הגענו למפרץ המדהים Labinou. חוף שקט וקטן, מי טורקיז עטופים בסלעים לבנים. אנו שוהות בו, משנרקלות, קוראות, בוהות ומוקסמות מיופיו.
הכפר חורפטו Choreto
חוף ארוך ופתוח, משובץ בטברנות חביבות ומלונות פשוטים. האווירה רגועה בתקופה זו של סוף ספטמבר ובקלות מצאנו מקום לינה במלון היפיפה Aeolos Hotel. התאהבנו במקום ונשארנו בו שני לילות (אפשר הרבה יותר). ביקרנו גם בחוף הצפוני לחוף המרכזי של חורפטו שהוא פראי יותר ועוד יותר דליל. אחר הצהריים נסענו לשוטט בכפר Zagora הסמוך, בדרך ראינו חלקות של קיווי והמון מטעי תפוחים שבדיוק הבשילו. הסתובבנו בסמטאות, עצרנו לכוסית יין בכיכר המרכזית וקנינו למזכרת ציור יווני.
Paralia Agii Saranta
מפרץ נוסף שאהבנו נמצא לא רחוק מחורפטו (מצריך נסיעה ברכב). בחלקו הדרומי יש בר/מסעדה בשם Monk Paradise Beach Bar. המסעדה ממוקמת על הצוק וצופה על החוף הרחב עם הסלעים הגבוהים. התענגנו על קערת פירות חתוכים מפנקת ובשילוב עם הנוף המטריף של המפרץ, לא האמנו שאנו במדינה שכל כך קרובה לארצנו הקטנה.
חצי האי פליון הפתיע אותי לטובה, הוא ירוק ויפיפה מלא מפרצים מדהימים ולשמחתי לא השתלטו עליו מלונות ענק מפלצתיים. עצי הדולב שבפזורים נוספו לזכרון המשותף של האחיות אמיתי ואני מקווה שיזדמנו לנו עוד הרבה טיולי אחיות משותפים.
פוסטים נוספים מיוון
חברי הבלוגרים שכתבו על האזור
פליון- גן עדן יווני – מתוך הבלוג אלטרנעטיבה.
יוון פעם ראשונה ובהחלט לא אחרונה. ביקור בחצי האי פליון – מתוך הבלוג בלוגלית.
גלויות מחצי האי פליון – מתוך הבלוג גלויה.
אדום, כתום, צהוב: טיול סתווי רומנטי בחצי האי פליון – מתוך הבלוג המשוטטת.
היינו והיה מושלם:) מחכה לחזור שוב- פוסט מקסים!
תודה : )
פוסט מקסים. בתור אחת שאין לה אחיות יחסים בין אחיות זה נושא מסקרן עבורי. גם אני גדלתי קצת במושב ולכן יכולה לראות בעיני רוחי את התאורים של ילדותך. כבר המון זמן שאני חולמת להגיע ליוון ויום אחד זה יקרה. הצילומים יפהיפיים. ארשם לקבלת עידכונים.