נעים מאוד ,אני ענת גלנץ

בשנות העשרים לחיי היה לי חלום שהעבודה שבה אעבוד לא תהיה מופרדת מהחיים הפרטיים שלי. דמיינתי את עצמי חיה בתוך חווה, הילדים והמשפחה הם חלק מהחווה הזאת וגם הפרנסה שלי מגיעה ממנה. ואז הקמתי ערוגה קטנה במשק של ההורים שלי בכפר מל"ל. מסביב לערוגה הזמנתי ילדים להצטרף לקייטנות וחוגים. אחר כך הגיעו ההורים שלהם שרצו ללמוד איך מקימים גינת ירק ומה הם חיים מקיימים. הגינה הלכה והתפתחה, נשתלו בה עצים ופרחים ומתחת לעצים קמו פינות למידה קסומות. אחרי כמה שנים התחילו להגיע אנשים עם מוגבלות לקורס אקולוגיה בטבע. ואז פתאום גם המדינה התעניינה בחלקה הקטנה שלי בכפר מל"ל. התחילו להגיע משלחות מחו"ל ואנשי מקצוע רבים באו לראות את הפלא שבו צומחים אנשים וצמחים ביחד ללא מגבלות.

הסיפור הזה נשמע דמיוני אך אלו הם חיי מגיל 28 ועד היום. כל זאת לא נעשה לבד, למסע שלי הצטרפה בשנים הראשונות רוני אשור. אחריה הגיעה מאיה גולדברג. שתיהן נשים יקרות וחזקות מלאות ערכים ורצון אמיתי ליצור שינוי בחברה שבה אנו חיים.

בשנים האלו, באותו משק בכפר מל"ל, גם הקמנו משפחה. אני ותומר מגדלים 3 בנים. העבודה בחווה ממלאת ומאפשרת להרבה רעיונות ויצירתיות לצאת לעולם. אך עם השנים הבנים וגם תומר פחות ופחות לוקחים בה חלק. החלום של משפחה שחיה בטבע, מדליקה כל ערב מדורה ומטפלת יחד בגינה כבר לא ממש קיים. גם העבודה עם אנשים עם מוגבלות לא תמיד פשוטה ומביאה איתה הרבה אתגרים וקשיים.

אז התחלנו לצאת לטיולים בעולם. בעצם אני ותומר תמיד טיילנו, רק עכשיו גם הילדים הצטרפו. גיליתי שהזמנים האלו שבהם כל המשפחה יחד הם יקרים לי מאוד. הבנתי גם שהטיולים בעולם נותנים לי כוחות להמשיך בעשייה שלי כאן. כמעט תמיד אני מזמינה את כרטיסי טיסה הרבה זמן מראש. עבורי, הרגעים שבהם אני מתכננת את הטיול וחוקרת על המדינה הם רגעים של שקט ומנוחה.

מאז שהקמתי את הבלוג נכנסה הרבה שמחה וקלילות לחיי. מקווה שתהנו מהבלוג ותגיעו בעזרתו למקומות מופלאים בעולם. מוזמנים גם להירשם ולקבל טעימות מתוך עולמי.