זקופנה

מאי 27, 2022

איזו מין שלווה

התעוררנו מוקדם בבוקר הראשון שלנו בזקופנה. יצאנו למרפסת הפונה אל נוף ההרים ושמענו את קול המים הזורמים. יצאנו לגלות את הטבע הקרוב בלי סימון שבילים. אחרי מספר צעדים היא עמדה מולנו והשאירה אותנו המומים. אנטילופה יפה ואצילית, הביטה בנו לרגע קט והמשיכה בריצה אל הלא נודע. גם אנחנו המשכנו בדרכנו מגששים בין העצים והשיחים. הגענו לביצה, נעלינו התמלאו במים אך לא עצרנו. המשכנו ללכת מאושרים. מתענגים על המזג אוויר הנעים. שמחים לפגוש את הנחל, הפטריות, השרכים, העצים וגם איש קשיש. שמחים לפגוש את עצמנו בתוך כל הטבע סקרנים ושלווים.

העיירה זקופנה

העיירה זקופנה נמצאת סמוך להרי הטטרה ומושכת אליה תיירים רבים. היא נקודת מוצא מצויינת לחובבי מסלולי ההליכה. מתאימה גם למשפחות שאוהבות שילוב של טבע ואטרקציות ובסך הכל מאוד נעימה. אנחנו פחות אוהבים מקומות עמוסים ואני שמחה שבחרנו מקום לינה מרוחק מהמרכז. הצימר Maciejowy Dwór מאוד מאוד מומלץ. נקי, חדש ועם נוף משגע לעבר הרי הטטרה.

מסלול בעמק Dolina Oiczyska

בזמן שהסתובבנו במדרחוב הראשי של זקפונה פגשנו זוג צעיר מישראל. הם סיפרו לנו שהם מטיילים כבר 3 שבועות בפולין ואנחנו הישראלים הראשונים שהם פוגשים. הם בדיוק סיימו טרק בהרים והביאו לנו את המפה שלהם וגם כמה טיפים נחמדים. כחובבת מפות חיפשתי לנו מסלול קצר לזמן שנותר מהיום.

נסענו לכניסה לשמורה Dolina Oiczyska, שילמנו כמה זלוטים בודדים והתחלנו במסלול הירוק. המסלולים בפולין מסומנים בצבעים בצורה מאוד ברורה. הם מציינים גם על גבי המפה וגם בשטח את הזמן שלוקח להגיע מנקודה לנקודה (ולא את מספר הקילומטרים). המסלול התחיל לאורך נחל שופע ומסביבו יערות מעוררי קנאה. בפיצול הירוק-צהוב בחרנו בצהוב שהעלה אותנו אל ההר ולתצפיות יפות. בפיצול הבא בחרנו את המסלול הירוק שמתחבר לכחול ומוביל עד תחנת הרכבל Kuznice. מתחנת הרכבל לקחנו מונית חזרה לרכב שהשארנו בכניסה לשמורה. סה"כ הלכנו כשעתיים וחצי. וזו בהחלט היתה טעימה נחמדה לקראת המסלול הארוך שלמחרת.

מסלול הליכה מתחנת הרכבל Kasprowy Wierch

ביום שלמחרת חזרנו ל תחנת הרכבל Kuznice. ממנה עלינו ברכבל ל Kasprowy Wierch. בבוקר לא היינו בטוחים אם נצא למסלול או לא בשל הגשם הצפוי. ליתר בטחון הזמנו כרטיס הלוך חזור. אך כשהגענו למעלה, הנוף המשגע קרא לנו ללכת והחלטנו לצאת למסלול. הכיוון הכללי של המסלול הוא בירידה מהתחתנה העליונה לתחתונה.

בחלק הראשון הלכנו לאורך המסלול הצהוב. ההרים האלפינים, הצמחייה, האגמים פשוט סחררו את ראשנו מרוב יופי. ההליכה לא קשה ובמגמת ירידה.

עצרנו לקפה בבקתת הרים Schronisko Murowaniec וממנה המשכנו לרדת במסלול הכחול עד Kuznice. בשלב הזה התחיל לרדת טפטוף וככל שהתקדמנו נכנסנו לתוך ענן של גשם. השביל נעשה בוצי וחלק, הירידה נעשתה תלולה וככל שעבר הזמן רמת הרטיבות בגופנו עלתה. ועם זאת היינו מאושרים. לא הפסקנו לצחוק. הרגשנו על בשרנו את כח החיים.

כמעט שנה אחרי

אני לא יודעת למה לקח לי כל כך הרבה זמן לכתוב על זקפונה. משהו בשנה הזאת לקח אותי לכתיבה במקומות אחרים, פחות התפנתי לכתיבה מתוך עולמי.

היום, בזכות ההתרגשות מהטיול הבא שלנו שהולך ומתקרב. או אולי בזכות ההתרגשות מאליפות אירופה בפולין. כתבתי את הפוסט למעני. ואני מקווה שגם למען מי שנוסע לזקפונה וקורא אותי.