זנזיבר על הסאפ

אחרי שעשתה תואר שני בפסיכולוגיה היא עברה לגור ליד הים. בכל בוקר ירדה אל החוף עם גלשן ה-Sup שרכשה ולימדה את עצמה לגלוש. לאט לאט התקבצו סביבה אנשים ובעיקר נשים שרצו להכנס איתה לים. והיא לימדה אותן לגלוש באהבה. בהתחלה ללא תשלום. זה לא הסתדר לה לגבות כסף, על משהו שהיא כל כך אוהבת לעשות. וכשמספר הנשים גדל, היא הבינה שזו הזדמנות לשנות את החשיבה לגבי פרנסה. היא פתחה את מועדון הגלישה Sup sister ומאז היא מתפרנסת מהים. 

היא גיסתי, אחות של תומר בן זוגי. אני עוקבת באדיקות אחרי העסק מהרגע שנולד. שומעת על ההתמודדויות שלה ושל נשים שהגיעו בעקבותיה לים. על היכולת שלה להכיל ולחזק את כולן, אל מול הגלים המתנפצים והפחדים של החיים. אני רואה את ההתמדה היום-יומית בעסק שתלוי במצב הים והגלים. את השעון הפנימי שמכוון על 4:30 לפנות בוקר, כדי להגיע בזמן לחוף. אני יודעת כמה זה עושה לה טוב שהיא משנה חיים של נשים. ומה שמדהים הוא שכל אחת מאיתנו יכולה ללמוד להיות גולשת אצל כרמית. לא משנה בנות כמה אנחנו, מאיפה אנחנו ואיך אנו נראות.