שמורת הדובים בזרנשט
ביקור בלתי נשכח ב-Libearty Bear Sanctuary
הדובה הראשונה שפגשנו נמצאת בשמורת הדובים בזרנטש (Zărnești) כבר שנים רבות. יש לה אזור גדול מאוד בו היא היא יכולה להסתובב, לשתות מהנהר ולטפס על עצים. אך היא כמעט איננה עושה דבר מכל זה. רוב היום היא הולכת הלוך וחזור, מרחק של שני מטרים לאורך הגדר. אפשר לראות זאת היטב באדמה המהודקת ונטולת הצמחייה. הסיבה לכך טמונה באכזריות שעברה במשך שנים. שנים בהם היתה כלואה בכלוב בגודל שני מטרים.
זהו רק אחד מתוך אין ספור הסיפורים ששמענו בביקורנו בשמורה. המקום הוקם במיוחד עבור הדובים שעברו התעללות על ידי בני האדם. דובים ששימשו למשיכת תיירים באתרים שונים, דובים שהוחזקו בקרקסים וגני חיות בלתי ראויים. הביקור היה מהול בכאב לנוכח ההתעללות הרבה שעברו הדובים, לצד החיוכים כשראינו אותם משחקים במרחב כל כך בטוח ונעים.
החלטתי להקדיש פוסט שלם לאתר הייחודי הזה כי באמת החוויה בו היתה עוצמתית. במהלך הטיול הקצר והחורפי שלנו ברומניה, בחרנו בקפידה את המקומות בהם נבקר. אני באופן אישי לא כל כך אוהבת לבקר במקומות בהם כלואים בעלי חיים ומעדיפה לראות אותם בטבע. אחותי ממש התעקשה. וכך הגענו, כמעט בלי לקרוא דבר לפני כן, אל מקלט הדובים בזרנשט. בסוף הטיול הודתי שזה היה המקום הכי משמעותי עבורי בטיול, ואני יכולה להמליץ עליו בלב שלם.
כריסטינה לפיס Cristina Lapis
אחד הדברים המשמעותיים עבורי בסיור, היא הסיפור על כריסטינה לפיס. לפיס הקימה את עמותת "מליוני הידידים" ויחד איתם יזמה את הקמת השמורה. כמי שעוסקת שנים רבות ביזמות סביבתית וחברתית, אני מודעת לכוחות הרבים שצריך כדי להקים מקום כזה. אני בטוחה שזה דרש הרבה מאוד סבלנות, התמדה, מרפקים ואמונה. מה שנראה למבקרים כיום כמקום מסודר ומאורגן למופת, דרש שנים של מאמץ והשקעה אין סופית.
כריסטינה לפיס היא עיתונאית לשעבר מבראשוב. מקדישה את חייה להגנת בעלי חיים ברומניה. אגודת "מליוני הידידים" שהקימה ב-1997 הצליחה להציל מסבל ומוות מעל 25,000 בעלי חיים ברומניה. רובם כלבים תועים, חתולים, סוסים וגם כמובן דובים.
תמיד מעניין לדעת מה מניע את האנשים שמאחורי המיזמים להשקיע כל כך הרבה זמן ומשאבים. הסיפור של כריסטינה לפיס מסופר באתר העמותה. היא מספרת על דובה בשם מאיה, אותה ראתה לראשונה ב-1998 בכלוב השייך למלון ליד טירת בראן. מאיה היתה תשושה ובקושי הצליחה להרים את ראשה. כריסטינה, בעלה וחבריהם נסעו אליה בכל יום במשך 4 שנים כדי לתת לה אוכל ולהיות איתה. היא כבר זיהתה את רעש המכונית שלהם כשהתקרבו וקמה לברך אותם. אולם לאחר כ-3 שנים, נראה היה שמאיה נכנסה לדכאון ממצבה והתחילה לפצוע את עצמה. למרות כל הטיפולים וההשקעה הם לא הצליחו להציל אותה. ב-2002 היא נפטרה בזרועותיה של כריסטינה. הקשר האישי שנוצר והסבל הנוראי שמאיה עברה השפיעו על כריסטינה. הם גרמו לה להשקיע את כל מרצה בהקמת השמורה להצלת דובים בזרנשט.
ממשיכים בעשייה מתמקדים בחינוך
כשנכנסים לשמורה ישנו שלט האומר "כאן זה לא גן חיות". השלט מעביר היטב את עיקרון המקום. השמורה לא נבנתה כדי לשעשע את התיירים. להפך, היא הוקמה כדי להציל את הדובים ששנים סבלו מהמקצוע הזה שנכפה עליהם. מדוע בכל זאת מאפשרים למבקרים להכנס למקום? על מנת למנוע ממקרים כאלו לחזור. כל אחד שיוצא מהסיור מבין עד כמה אכזרי זה לכלוא דב בתוך כלוב. עלות הכניסה אינה זולה ומי שמחפש אטרקציה לשעשע את הילדים יתאכזב. למקום יש ערך חינוכי המתייחס הן לדובים והן ליכולת שלנו ליזום ולהשפיע על הסביבה והחברה בה אנו חיים.
כל שנה מבקרים יותר מ-30,000 מבקרים בשמורה. ההכנסות לטובת העמותה הממשיכה להשקיע בהגנה על בעלי החיים ברומניה ובחינוך למניעת הצייד וההתעללות. החל משנת 2013 העמותה נכנסה לבתי הספר ומלמדת שיעורים על חשיבות שמירת בעלי החיים. כריסטינה לפיס מדברת עד כמה קשה לשנות את המנטליות ברומניה. החוק (נכון ל-2019) עדיין מאפשר לציידים להרוג דובים. בדקתי והזדעזעתי לגלות שישנן חברות המארגנות טיולים ברומניה במיוחד למטרת צייד דובים.
בחזון של עמותת "מליוני הידידים" נכתב שהחלום הוא לחיות בעולם בו עמותות כאלו אינן הכרחיות יותר.
הזמן הטוב ביותר לסיור בשמורה
לרומניה הגענו בחודש בדצמבר. החלטנו לצאת לכמה ימים לחפש חורף אמיתי באירופה. ביקרנו בבראשוב וממנה נסענו לשמורת הדובים בזרנשט. הדרך היתה כל כך יפה שעצרנו מספר פעמים רק כדי לצלם ולהתפעם מהנוף. כשהגענו הבנו שאנחנו התיירים היחידים. זכינו לסיור פרטי ממדריכה מקסימה. היא סיפרה לנו שבקייץ מגיעים 300 מבקרים ביום. ושאלה אם אנחנו יודעים מתי הזמן הכי טוב לבקר בשומרה? אמרנו לה שזה בטח היום. והיא צחקה, כי זה היה נכון. זה היה יום שמשי ונעים במיוחד למרות העונה הקרה. כל הדובים יצאו לשחק בשמש. הם אפילו טבלו באגם ונראה היה שהם ממש נהנים. המדריכה סיפרה שבקייץ כל כך חם שהם בקושי זזים. הם מסתתרים בצל של העצים והחוויה היא שונה. זה רק חיזק את התחושה שלנו, שטיול חורף באירופה זה רעיון נפלא.
ביקור בשמורה - הפרטים הטכנים.
ניתן להגיע לבקר בשמורה לאורך כל השנה. בכל ימות השבוע פרט לימי שני בהם היא סגורה. הכניסה מתבצעת באופן מסודר על ידי סיור מודרך. לא ניתן להכנס עצמאית או להשאר בסוף הסיור לבד. ילדים מתחת לגיל 5 אינם מורשים להכנס ומקפידים על כך.
הסיורים נערכים ברומנית או באנגלית ויש מקום לעד 50 מבקרים בסיור. שעות הסיור משתנות מעונה לעונה. וחשוב לבדוק לפני שמגיעים באתר השמורה. שימו לב שעלות הכניסה זולה יותר באמצע שבוע וככל שמגיעים מוקדם יותר. בקייץ יכולים להיות עומסים וכדאי להזמין כרטיסים מראש. אורך הסיור כ-60 עד 75 דקות.
כתובת אתר האינטרנט של השמורה לפרטים נוספים: millionsoffriends.org
קניון Zărnești
לא רחוק משמורת הדובים נמצא קניון Zărnești. מסלול הליכה של 4 ק"מ בין קירות זקופים המגיעים לגובה של כ-200 מטר. צעדנו בחלק מהמסלול הלוך-חזור. הקירות מאוד מרשימים אך התחיל להיות מאוחר והקור חדר מבעד לבגדים החמים. אני בטוחה שבאביב או בקייץ המסלול מקסים וזו אפשרות טובה לשילוב עם הסיור בשמורת הדובים.
השראה
כפי שכתבתי הביקור בשמורה היה משמעותי עבורי. וכך גם תחקיר וכתיבת הפוסט על שמורת הדובים. עד היום כתבתי בעיקר על המקומות שבהם טיילתי. התייחסתי מעט לנושאים סביבתים שאותם אני אוהבת, וכמעט לא התייחסתי לעיסוק העיקרי שלי כיזמת חברתית. תוך כדי כתיבת הפוסט הבנתי שיש בי רצון להעלות את המודעות ליוזמות סביבתיות וחברתיות בארץ ובעולם. אני מרגישה שהידע שצברתי בתחום יכול לתרום לשאלת השאלות המתאימות. אני מקווה שכתיבה על יוזמות תעודד את המטיילים לשלב ביקורים מעניינים. ואולי אפילו תיצור השראה ורצון לעשייה.
אשמח לקבל כתובת לצימר למשפחה בת 5 נפשות באזור ברשוב, טרנסילבניה, ובבוקרשט .