סיביו בחורף

מרץ 30, 2020

שוק הכריסמס היפה ברומניה

לסיביו הגענו בשעת ערב. באותו בוקר סיירנו בבראשוב וביקרנו בשמורת הדובים בזרנשט. לאחר נסיעה ארוכה והתמקמות בדירה, יצאנו לבלות בשוק הכריסמס המקומי. עוד לפני הטיסה שמענו שזה השוק הכי שווה ברומניה. עדיין, כאשר התקרבנו אליו הופתענו. במיוחד הצעיר שבחבורה. זה היה ממש כמו בסרט מצוייר, הלסת שלו נשמטה מרוב תדהמה. השוק מרשים באופו מיוחד. מלא בקישוטים, דוכנים ופעילויות ברוח החג. עלינו על גלגל הענק, הצעיר הצטלם עם סנטה קלאוס, טעמנו ממאכלי החג. ולמרות העייפות לא פספסנו את ההחלקה על הקרח ברחבה. השוק נמצא בכיכר הגדולה ומושך אליו תיירים מכל הסביבה. הבניינים סביב הכיכר מוארים בצורה יפיפיה. יש אווירה מאוד שמחה ועם זאת רגועה.

סיביו

סיביו נמצאת במרכז רומניה. זו עיר לא גדולה עם אוכלוסיה של 155,000 איש. הוקמה בתקופת ימי הביניים, על ידי קבוצה אתנית גרמנית הנקראים סקסונים. היא מחולקת לעיר העילית עם הכיכרות המרכזיות ולעיר התחתית. אחד מסמנניה הבולטים הם החלונות בצורת העיניים על גגות הרעפים. אני משערת שרוב האנשים אוהבים את המראה המיוחד הזה. הבן הצעיר שלנו ממש היה מוטרד. במהלך היום הוא כל הזמן אמר שמרגיש לא בנוח עם העיניים האלו. מזל שההחלקה על הקרח בערב השכיחה זאת ממנו. גם לי היתה תחושה מוזרה בעיר. הרגשתי שהעיר העלית מיועדת בעיקר עבור תיירים. כאילו יש הפרדה בין התיירים לבין התושבים המקומיים.

למרות התחושות האמביוולנטיות אני מאוד ממליצה לטוס לסיביו. ישנן טיסות ישירות מישראל. שדה התעופה קטן ונח. היא נמצאת במרחק של שעתיים וחצי מבראשוב וממקומות טיול רבים בהרי הקרפטים. היא בעצמה מתאימה לטיול כוכב בחורף ואני בטוחה שגם בקייץ.

שוק אכרים Cibin Market

בעיר התחתית ישנו שוק מקומי חביב. האיכרים מציגים את מרכולתם. ירקות, פירות וגבינות מעשי ידיהם. הגענו אליו בדיוק כשנפתח והתפעלנו מהשפע והטריות של המוצרים. אני אוהבת לראות את האנשים מציגים בגאווה את התוצרת פרי עמלם.

השוק נמצא במפגש הרחובות Piața Cibin ו Strada Cibinului.

החצר האחורית

אחד הדברים החביבים בעיני בערים במזרח אירופה הן החצרות הפנימיות. כשיש לי הזדמנות אני יכולה להסתכל דקות ארוכות על הפרטים הקטנים. להרגיש ולהבין עוד צד של חיי התושבים. באותה מידה אני אוהבת להכנס לדואר, לבית המרקחת ואפילו לבנק. לשים לב לשיחות (גם בלי להבין את השפה). להסתכל על המאפיינים הייחודים וקצב החיים.

מחוץ לסיביו

הכפר רשינארי Rasinari

לאחר סיור בוקר בסיביו יצאנו לתור את האזור מסביב. הגענו לכפר רשינארי בדיוק כשהילדים סיימו את בית הספר. חבורות חבורות של ילדים לבושים היטב צעדו ברחובות. הסתכלנו עליהם משחקים, רבים, משתלולים, מסתודדים, כמו כל הילדים.

רשינארי נמצאת במרחק של 20 דקות נסיעה ממרכז סיביו. אנחנו הגענו אליה ברכב ששכרנו. ניתן גם להגיע אליה בתחבורה ציבורית, תוכלו להעזר בפוסט שכתבה זיוה בבלוג 'שמתי לב'.

טיול מסביב לכפר רשינארי

לאחר שהצטיידנו במכולת של הכפר התחלנו לשוטט בין הבתים ודי מהר מצאנו את עצמנו מטפסים לעבר השביל ההיקפי. זהו לא שביל מסודר והוא גם מאוד מאוד צר. מצד אחד החצרות האחוריות של הבתים ובצד השני יער אורנים וארזים. הלכנו בלי לדעת לאן. הצצנו על החצרות, התרנגולות, גינות הירק וכלי העבודה המיושנים. מידי פעם יכולנו להשקיף על הכפר ממרומים והרגשנו בעננים. אני כל כך אוהבת לגלות שבילים נסתרים. כאלו שלא מופיעים בספרי הטיולים, ולמעשה משמשים רק את התושבים.

Arena Platos

אחרי החוויה של השלג בסינאיה רצינו עוד. התכתבנו עם אתר הסקי ושעשועי השלג Arena Platos הנמצא לא הרחק מסיביו. נאמר לנו שהאתר סגור באמצע שבוע ולא ירד מספיק שלג עדיין. החלטנו בכל זאת לנסות את מזלנו בתקווה למצוא אפילו קצת שלג. טיפסנו לעבר האתר, בתא המטען של הרכב המתינה לה מזחלת השלג האדומה שקנינו בבראשוב. כשהגענו גילינו שהאתר אכן סגור באופן רשמי. לא עלתה כניסה ולא היו אנשים. אבל בפועל השלג פשוט היה שם ולא היו מחסומים. מיהרנו להוציא את המזחלת, טיפסנו לראש ההר וירדנו בצעקות שמחה. היה יום שמשי ונעים והחוויה היתה אדירה.

טיול אחרון לפני שהכל השתנה

את הפוסט הזה אני כותבת בזמן שבארץ ובחלקים גדולים בעולם, ישנו כמעט סגר בגלל הקורונה. אני מסתכלת בתמונות, פותחת את המפה ותוהה מתי נטוס שוב. אני מאוד מקווה שלא יארך עוד זמן רב. בינתיים מודה על הזמן המשפחתי הביתי ושולחת בריאות שלמה לאנושות כולה.